הציפורים אינן יודעות
אסתר ראב
הצפורים הן אינן יודעות,
הן אינן רואות -
את פשעי הלילה
נותנות ראשן -
תחת כנפיהן,
ושתים, שתים,
על ענף - וחם גופן -
משתף -
תחת מחסה עלה גדול
ורך -
לא טל, לא קר
שתים, שתים -
זו בצד זו,
בצל-עלה רך
ובסבך העץ
אדם באפלה -
שולח יד
לנפש רעו, ולבו,
לביתו -
הצפרים הן אינן יודעות,
עם בקר מתעוררות,
מכסות בצלילי שירה
את הדם,
הנוף המרוסק,
הבית ההרוס.
Как счастья крупицы.
Они ведь не знают,
Но всё ощущают...
Открыта им дверца
От нашего сердца
И щебет щекочет
Сознанья комочек.
Во всём где-то тайна,
Она не случайна...
Видений минута
Пришла ниоткуда,
А птицы летают
И всё распевают.
Манящие звуки...
И нет уже скуки.